נפל ביום י”א בתשרי תשל”ד (07.10.1973)
יעקב (ז’ק), בן שרה ז”ל ומוריס יבדל”א, נולד ביום ו’ באב תש”ו (3.8.1946) בקהיר שבמצרים. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957 ולמד בבית-הספר היסודי ‘המגינים’ בחולון. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ‘טכניקום’ בגבעתיים. ז’ק, כפי שכינוהו באהבה בני משפחתו וידידיו, החל למעשה את חייו בשנית, כשזכה לעלות לארץ בגיל אחת-עשרה שנה. לאחר שעשתה תקופה קצרה במעברת יבנה, עברה המשפחה לחולון ובה, לראשונה בחייו, החל ז’ק להתערות ממש בסביבתו. בארץ, בסביבה שאינה עוינת, רכש את ידידיו הראשונים וכאן הצליח לראשונה לפתח את כישרונותיו הרבים. הוא היה תלמיד טוב והצטיין במיוחד במקצועות הריאליים. עם זאת התבלט גם בשטחי יצירה ‘הומניים’ כמו ציור, פיסול ועבודת-יד. יצירותיו הרבות בתחום האומנות הפלסטית מעידות על רגישותו הרבה לעולם הסובב אותו ועל פתיחותו למתרחש סביבו. את שעות הפנאי ניצל בדרך כלל לבנית דגמים שונים ולקריאת ספרים בתחום הבניין והארכיטקטורה. באורח טבעי המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון במגמה להנדסאות ולארכיטקטורה. במקצוע זה מצא את המיזוג האידיאלי שחיפש – בין כישרונותיו במדעי הטבע והמתמטיקה לבין אהבתו הרבה לאמנויות הפלסטיות. מורי בית-הספר זוכרים אותו כתלמיד נלהב ושקדן, אשר עשה לילות כימים בלימודים העיוניים והמעשיים. הנאה גדולה במיוחד גרמה לו עבודת הגמר לקבלת התואר. במרץ האופייני לו השקיע עצמו בבניית התיזה והצליח לזכות בהערכה מיוחדת מצד מוריו על מקוריות רעיונותיו. בתום לימודיו הוסמך כהנדסאי בנין.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: “לאחר נפילתו הועלה סגן יעקב לדרגת סרן, כאות הוקרה מיוחדת לכושר מנהיגותו ודבקותו בביצוע משימות שהוטלו עליו בעת הלחימה”.
