נפל ביום כ”ב בניסן תש”ל (28.04.1970)
בן אהרן-דוד וחנה. נולד ביום כ”ט במרחשון תש”י (21.11.1949) בתל אביב. הוא למד בבית הספר “אילון” שבנחלת יצחק, ובבית הספר התיכון המקצועי “אורט” שבגבעתיים. מנעוריו היה חבר בתנועת “הצופים” בגבעתיים, שנקראו גם “צופי אש”, בהיותם מאומצים על ידי מכבי האש בגבעתיים. בתנועה התבלט בכל, גם בתחום הספורט וביחוד בכדורגל ובכדורסל וגם בתחום התרבותי. לא נערכה פעולה בלעדיו והוא לא החמיץ טיול או מסע בתנועה. הוא היה תלמיד מחונן, בן מסור מאוד להוריו וחבר נאמן מאין כמוהו לחבריו. בטיולים, במסעות ובמחנות עבודה של תנועת הנוער היה משתתף ועל כתפיו הצעירות, המוצקות, היה עומס את תרמיליהם של נחשלים בדרך. תמיד היה נכון לסייע בשעת סכנה ושריפה, וראיה לדבר: הוא השתתף בכיבוי שריפת בית חרושת בבאר שבע, הוציאוהו משם מתעלף והביאוהו לבית החולים המקומי. זאב ברח ממיטתו והתחמק מבית החולים, ועד מהרה נראה שנית בחצר העשנה של בית החרושת, ממשיך במלחמתו העקשנית. הוא היה חניך תנועת “הצופים” מכיתה ד’ עד צאתו לנח”ל. הוא נכנס לתנועה בשבט גבעתיים, התבגר עם הגדוד ועזר להעניק לו צביון חדש במסגרת “שכבת גונן”. הוא השתתף בשכבת הדרכה ולאחר שהוענקה לו תעודת הדרכה התחיל להדריך ועשה זאת בהצלחה במשך שנתיים. הוא היה גם חבר להקת ריקודי עם ומחול של עיריית גבעתיים. בסוף תקופת הלימודים בכיתה השביעית הורכבה מסגרת השלמה לקיבוץ ראש הנקרה והוא הצטרף אליה.
