נפל ביום ג’ באדר ב’ תשל”ח (11.03.1978)
בן משה ואטקה – מניצולי-השואה. נולד ביום כ”ג בשבט תשי”ד (27.1.1954) בתל-אביב, גדל והתחנך בבני-ברק. שם למד בביה”ס היסודי ‘קוממיות’. יעקב הצטיין בלימודיו, גילה כשרונות טכניים ואהב לשרטט. הוא הזהיר ביכולתו הספרותית וזכה לפרס ראשון על חיבור לזכר עיירה בגולה שיהודיה הושמדו. בצד ה’ספרא’ מצא עניין גם ב’סייפא’. שעות ארוכות צפה בפעילות במטווחים, וכאשר הורשה להשתתף בקליעה השיג את הציון 87. הוא התחנך בתנועת- הצופים, שעוררה בו לראשונה את יצר השוטטות בארץ.
יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות, וכן חברות וחברים המומים, שראו ביעקב התגלמות של מיטב הנוער אשר צמח וגדל בארץ-ישראל. קשת אישיותו המזהירה וכישרונו הספרותי הברוך באו לגילוי במבחר המכתבים של יעקב, שהמשפחה וידידים קיבצו בספר-הזיכרון ‘פז’. כן הונצח זכרו על-ידי הקמת ספרייה בבית-הספר לחובלים בבת-ים. פינות לזכרו הוקמו גם בחדר התרבות של היחידה ששירת בה לאחרונה ובבית-הספר היסודי ‘קוממיות’ שבבני-ברק.
